האם לדבר עם הילדים על 'ברסלב'?!

במסילות הנערים – חינוך הבנים למעשה במשנתו של הרבי

שתפו את המאמר

Share on print
Share on email
Share on whatsapp

הרב ש. סירוטה

הסוגיה בה נעסוק החודש היא 'להכניס את האור של הרבי לבית'. ישנם הורים רבים ששואלים 'האם צריך לדבר עם ילדים על הצדיק? צריך להכניס בהם התחזקות ו'אזמרה'? ועוד שאלות מסוג זה. ננסה לרדת לעומקם של דברים וללבן את העניין בצורה ברורה ותמציתית.

קודם כל, עלינו להבהיר לעצמנו נקודה חשובה מאד. הרי אם יבוא אחד וישאל, האם עלי לחנך את ילדי גם לקיים את התורה, או שמא די בכך שאלמדנו את התורה בלבד?! הרי פשוט לכולנו שתורה בלי יראת שמים, כזו שמחייבת ומלמדת איך לקיים זאת בפועל – איננה 'תורה' כלל. וכפי שמורים חז"ל (שבת לב:) על תורה בלי יראת שמים שאינה שווה כלום.

במבט כזה עלינו להביט גם על עניינו של רבינו הקדוש, שהינו 'אוצר של יראת שמים'. התורות, השיחות, והעצות שגילה אינן מדרגות, אין אלו מאמרים עמוקים ב'חסידות' בלבד, עליהם ניתן לומר שהם שייכים למבוגרים, אלא דרך חיים של קיום התורה. העצות הן הכרחיות, וכל הפורש מהם כפורש מן החיים. ואם חובתנו לחנך את ילדינו לתורה, בוודאי שמחובתנו לחנכם לעצות ל'קיום התורה', אותם גילה רבינו הקדוש.

גם מבחינה מעשית, ישנו כח בתוך עצותיו ושיחותיו של הרבי, שיכול להאיר גם לילדים ובעלי שכל נמוך במיוחד. כפי שרבי נתן כותב (חיי"מ שנט) בפירוש, שגם "מי שהוא במדרגה עליונה מאד", וגם 'מי שהוא בתכלית מדרגה התחתונה ח"ו באיזה מקום שהוא… יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם באמת'. כל אחד מבין שמי שנמצא במדרגה רוחנית נמוכה, הרי גם השכל שלו מצומצם ונמוך, ואף על פי כן הוא יכול לקבל את העצה לפי מדרגתו.

יתרה מכך, הרי רבינו הקדוש ציוה עלינו בפירוש להנחיל את אורו הגדול לדורות הבאים, וליטע את תורתו ושיחותיו בלב ילדינו, וכפי שרבי נתן מביא (שיהר"ן ר"ט) ‏"שפעם אחת אמר בפירוש: 'גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גלה לנו' ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש ברתת וזיע בהתלהבות נורא, והודעתם לבניך ולבני בניך'.

גם כשאנו מתבוננים בהליכותיו של רבינו הקדוש, אנו מוצאים כיצד עסק בעצמו להכניס את אורו לילדים רכים.   וכך מספר רבי נתן (חיי מוהר"ן תצא) על מקרה בו הרבי 'חינך' ילד חולה בן תשע לזכרון עולם הבא, והכניס בו מוסר נפלא. רבי נתן מסיים שם: 'מזה אנו רואים, איך רבינו זכרונו לברכה היה מסתכל אפילו על תינוק, ורצה להכניס בו יראת שמים, למען יתחיל להתחנך בעבודתו יתברך, וגם יזכרם בגדלותו. וכן שמעתי מכמה אנשים שהיו קטנים בימי רבינו זכרונו לברכה, וסיפרו לי כמה דברים נפלאים ושיחות יפות ששמעו ממנו בקטנותם, ועדין הם זוכרים אותם, ומבינים עכשיו למפרע איך היה מרמז להם דברים שיטיב להם באחריתם'.

לכן, אם זו האמת אותה נחלנו מהרבי, אנחנו חייבים לחנך בה גם את ילדינו, 'אזמרה' והתחזקות, התחדשות ותפילה, אמונה ושמחה, וכן הלאה, הם עיקרים ויסודות ביהדות, ולא 'מותרות' שכדי ללמדם נוכל להמתין לעת ההתבגרות.

גם על 'אמונת חכמים', להאמין בכל הצדיקים ובפרט בייחודיותו של רבינו הקדוש כראש כל הצדיקים, אין ספק שחייבים ומוכרחים לחנך,הלא זהו עיקר העיקרים ביהדות ובאמונה. רבי נתן חוזר ללא הרף על כך, ורק לדוגמא: "עיקר האמונה היא על ידי אמונת חכמים… כי אי אפשר להאמין בה' כי אם כשמאמינין במשה עבדו, שהוא אמונת חכמים" (ליקוטי הלכות פסח ו' א').

גם לטובתינו האישית, זה פשוט  יותר קל. הרי אם נחנך אותם מקטנותם לדברים אלו, הם יקבעו בלבם ולא יסורו מהם גם כשיזקינו. מתנה נצחית ועצומה ביותר הוא מעניק לבנו, כאשר הוא נותן לו 'גירסא דינקותא' אמיתית בדעת רבינו הקדוש ובאמונה בו, כמה רע הוא חוסך ממנו על ידי זה.

בגודל חובת חינוך הבנים והרגלתם לדברי קדושה מקטנותם, כבר מתריע ומוכיח רבי נתן: 'תוכחת מגולה להמלעיגים על אנשי אמת, המקרבים בני הנעורים לעבודת ה' מנעוריהם. כי אדרבא, עיקר המצוה לקרב בני הנעורים דייקא, כי הם עדיין בתחילת המלחמה והניצחון, ועל כן כל מה שמלמדים ומחנכים אותם באיזה קדושה של תורה ותפילה ומעשים טובים, הוא יקר מאד… ועל ידי זה יתחנכו ויהיו רגילים מנעוריהם ללחום מלחמות ה' וללכת בדרכי יושר, כמו שכתוב חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, והלא התורה הזהירה אותנו ללמד אפילו תינוק שיכול רק לדבר ללמד עמו… כי אחר כך כל מה שמזקינים קשה יותר לקרבם מחמת שכבר תעו מהדרך הרבה" (שם, ברכות הראיה וברכות פרטיות ה,טז).

אמת זו צריכה לעמוד לנגד עיני ההורים המסורים. עלינו נפלה חובת היום לחנכם בדרכי הנחל נובע, ומעתה צריכים לחפש ולבקש ולהתפלל למצוא את העצה הישרה והנכונה, כיצד נוכל למצוא מסילות לליבו של הנער, ולהכניס בו ידיעה זו. כמובן שיש להתאים ולחפש את הדרך לחנך כל נער 'על פי דרכו', מעמדו, שכלו ומצבו הייחודי, אך בוודאי שאין זה משנה רק את 'דרך הגישה' והאופן שבו יחנכו זאת, ולא את עצם הדברים.

במאמר הבא נשתדל לגעת בעז"ה בכמה דרכים ועצות כלליות, להנחלת חינוך לילדים במושגים אלו, גם כאשר שכלו של הילד עדיין רחוק מלהבין ענינים עמוקים. ועוד חזון למועד בס"ד.

(אבקשה טבת פ"ג)

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה שונה בין ספר ליקוטי מוהר"ן לבין קיצור ליקוטי מוהר"ן?

  1. שלום עליכם כבוד הרב מה שונה בין ספר ליקוטי מוהר"ן לבין קיצור ליקוטי מוהר"ן? 2. אם יש מדרגה לאדם שלומד ספר זה? 3. מדוע לא נמצאה תמונה מרבי נחמן?