מ. מנדלאיל

העצות הנפלאות של ההתחזקות – ודאי מועילות לכל אחד באשר הוא, להשיב את נפשו בשבעה משיבי טעם. האם מעבר לזה – יש משהו מיוחד בהתחזקות שתלוי דווקא בהתקשרות לצדיק?

תשובת הרה"ח ר' מאיר רביבו הי"ו,

בתחילה צריכין הכל לקבל מהנקודה כלליות… ברור שכל אחד באשר הוא, אם ילך בדרכי ההתחזקות, בוודאי יועיל לו מאוד לעבודת ה'. רבינו בעצמו אמר שידברו ממנו גם בלי להזכיר את שמו, העיקר שהלה יתחזק מהדיבורים – למשל, שיברך ברכת המזון בכוונה. אבל פשוט שזה כלל לא דומה למי שכן מקושר לצדיק. קודם כל, מהסיבה הפשוטה הנראית בחוש – ככל שהאדם יותר מקורב לצדיק. כך הוא מחפש יותר ויותר את העצות שלו, והוא משתדל הרבה יותר לקיים כל דיבור שרבינו אמר. שנית, אדם שמקיים את העצות, רק בגלל שהם עצות שמאוד מועילות לו – יכול להגיע זמן שהדיבורים האלו כבר לא ישכנעו אותו. אבל מי שמאמין ומקושר לצדיק – הוא יתמיד בקיום העצות בכל זמן שהוא גם אם עכשיו נראה לפי דעתו אחרת. עוד רואים כמה וכמה פעמים בדברי רבינו, שכל עצות.

ההתחזקות מאירים ונמשכים לאדם רק כשהוא אכן מקושר לצדיק: בתורה ל"ה אומר רבינו בפירוש, שכדי שהאדם יזכה לקבל את הנקודה שלו בעצמו, ואת הנקודה של החבר – שהחבר יעורר אותו לעבודת ה', הוא מוכרח תחילה לקבל מנקודה הכללית – נקודת הצדיק. גם בתורהו – התורה שבה מאריך רבינו על הבקיאות הנצרכת לעבודות ה', שהאדם צריך להיות בקיברצוא ובקי בשוב – בהמשך התורה רבינו מקביל שתי דרכים אלו לחמה' ולבנה', כשהחמה שהיא בחינת הצדיק – היא זאת שמאירה ללבנה את ההתחזקות של 'ואציעה שאול הנך. יותר מזה ראיתי בספר ימי שמואל', שכל עצות ההתחזקות הם רק ענפים של ההתקשרות שלנו לרבינו, וכל התורות הנפלאות שרבינו גילה סביב זה, כל אלו הם רק כלים כדי שנזכה באמצעותן להתקרב באמת לצדיק, אבל תכלית עבודת ה' היא ההתקרבות בעצמה. "כאילו אמרם דוד המלך עליו השלום בעצמו" עד"ש.

ואם כן, גם כשמקיימים את העצות של הצדיק בהתקשרות לצדיק – זה כמו שהצדיק בעצמו מקיים את העצה, ובוודאי עניין אחר לגמרי הוא, ממה שאדם מקיים את העצה לעצמו, בלי התקשרות לצדיק. באות מ"ן – מביא את לשונו של האור החיים הקדוש בפרשת חקת במדבר י"ט ב') וז"ל "ולצד שיאמרו ישראל – הרי העושה מצוה בלא ידיעת טעמה וסודה נחשבת המצוה כגוף בלא נשמה, לזה גומר אומר "דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה" פרוש: יקחו למה שאתה יודע ומכון בדבר, להיותך יודע סוד הענין ופלאיו ובזה תהיה המצוה נעשית שלמה במעשה ובמחשבה הצריכה וכו'.שנתכון לומר, שמלבד הלקיחה עצמה שיקחו הפרה עוד יוסיפו שכונו בלקיחה 'אליך' ע"פ מה שאתה יודע וע"פ כונתך כאמור'. ע"כ.

ואם כן כשאנו עושים את העצות על דעת הצדיק ובהתקשרות לצדיק יש לזה שלימות מיוחדת, גם בפנימיות ובסודות הנסתרים הטמונים בהם. נסיים במה שמובא בשיחות הר"ן (קמ"א) לגבי התיקון הכללי וזיל ומה שהרב בעל המחבר "סדר תקון שבת" מביאם בשם ספר "עשרה הלולים" זה אינו… ואפשר שהרב הנ"ל וכיוצא מגודל תשוקתם לזכות בהם את הרבים בתקון גדול כזה, וידעו שיש שנמצאים מתנגדים וחולקים על רבנו זכרונו לברכה, על כן קיימו בנפשם מאמר חז"ל (יבמות סה:): שמותר לשנות בדבר השלום'. ובפרט בדבר גדול ותקון כזה, ועתה בין תבין שצדקו הנאמר לעיל שהם תקון חדש לגמרי ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם. * ותאמרם בשם רבנו זכרונו לברכה בכדי ששפתותיו יהיו דובבות וכו' (סנהדרין צ:) אשר כל הצדיקים מתגעגעים לזה". ומזה אשר אלצוני לגלות כל הנ"ל. וזכותו יעמד לנו, ומכל פגמינו וצרותינו יתקננו ויושיענו, אמן כן יהי רצון עכ"ל.

התועלת שיש בהתקשרות לצדיק
תשובת הר"ר שמעון קעניג הי"ו,

ענין ההתקשרות לצדיק, הוא מהיסודות של החסידות בכלל, ויסוד היסודות של ברסלב בפרט, ואם כן בוודאי שיש משהו מיוחד בהתחזקות שתלוי בהתקשרות לצדיק. בספר 'חיד נפש של זקיני הגה"צ רבי גדליהו אהרן קעניג זצ"ל, מבואר בהרחבה גודל הענין והחיוב של התקשורות לצדיק, בתפילה ובעשירית המצוות וכדאי לעיין שם. אך נביא בקצרה שני מקומות, שמשם רואים את גודל החשיבות שיש לקיום העצות בהתקשרות לצדיק. באות מ מובא: כשמתפללים בהתקשרות לצדיק. נחשב הדבר כאילו הצדיק מתפלל בעצמו, וכמו שאומרים ביהי רצון שלפני אמירת תהלים

ההתחזקות בכח הצדיק
תשובת הר"ר נחמן ליכטער הי"ן,

מי שמתבונן שם לב, שיש כמה חלקים בדברי ההתחזקות של רבינו הקדוש. יש לדוגמא את העצה של אזמרה, להתבונן ולשמוח בנקודות טובות, או את הנאמר בתורה מ"ח תניינא שכשאדם נכנס בעבודת ה' אזי הדרך שמראין לו התרחקות. וכל שאר ההתחזקות על זה הדרך – שכל צדיק עובר עליו עד שזוכה למה שזוכה, שלכאורה אפשר להבין א את כל זה גם על פי שכל, ואפשר להתחזק בכל זה לבד, גם בלי כח והתקשרות לצדיק. אבל יש גם חלק נוסף, שהוא ההתחזקות 'בכח הצדיק' – המופיע אין ספור פעמים ביעלים לתרופה'. כמעט בכל מכתב שבו ר' נתן מדבר דברי התחזקות, הוא מזכיר גם את החלק הזה שיש לנו על מי לסמוך – על כוחו של זקן דקדושה שאמר סמכו על כוחי, ומה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם' וכו'. ואכן, זה עיקר ההתחזקות שיש לנו, כי אם יתבונן כל אחד במעשייך ובמעברין, יראה שאין לו שום סמיכה ותקווה, אלא בכח הצדיק. כי לפי מעשינו אין לנו כח וחיל להתגבר ולגמור את מה שצריך לתקן. רק בכוחו של זקן דקדושה שעוסק להוציא את החיצים של הסט"א, נוכל להתקרב ולשוב להשית. ובוודאי ככל שמקושרים יותר לצדיק, כך הוא פועל בשבילנו יותר ויותר, ומוסר את נפשו להוליך אותנו בדרך של אנשים כשרים וצדיקים גמורים. וכפי ההתקשרות אליו, כך מכינים כלים לקבל את הרחמים