הרב מאיר רובינשטיין
א. ידוע שלימד כמה שנים בישיבת ברסלב בב"ב וכיהן שם כמג"ש ומשגיח. שהה שם משבת לשבת! הגיע לב"ב בראשון בצהרים, חזר בחמישי אחה"צ לי-ם למסור את שיעורו הקבוע בליל שישי, משם להר ציון כל הלילה, נץ בכויתל ורק אח"כ לביתו… מו"ר אבי מספר עדות מ'כלי' ראשון: שאביו ר' מרדכלוזער ביקש מרבז"ח לקרבו בתחילת דרכו בישיבה. וכשהגיע, הכניסו רבז"ח לישון בחדרו למשך כמה שבועות כדי לקיים את בקשת רמ"ל, ונוכח לראות הנהגה מפעימה:
היה לו לרבז"ח מערכת הלבשה מיוחדת לשינה (שקורין: פיג'מה), בעקיטשע דק ו…קאפילוטש מיוחד, וכך היה יושן מידי לילה עם בעקיטצע וכובע על פניו.. (אגב, סיפר לי מארחו של בנו הגר"צ בארה"ב, שאף הוא יושן כך על חליפתו ותמורתו עם שו"ע או רעק"א, עד שחטפתו שינה). והיה מתעורר מידי פרק זמן, ונוטל ידיים, בתחילת הערב היה 2 דליי מים לכרעי מיטתו, ועד חצות הלילה, המלא התרוקן והריקן התמלא, (כיוצ"ב סופר גם על ראבר"נ)
'מי שהוא מקודש יותר, הוא רחוק מהשינה יותר'. (ספר המידות)
ב. משחר נעוריו היה קם בחצות הלילה לקונן על גלות השכינה.
זכיתי בילדותי, לראותו בערוב ימיו בשבת חנוכה במירון, היה מתעורר מידי חצי שעה, רץ החוצה מברסלבער צימער (חדר 10) ובנו 'חכם אהרן' משדלו שישוב לחדרו ולמיטתו, כי עדיין לא הגיע חצות. ע"י רבוי השנה והתנומה, עי"ז דוחפין אותו ממרכבה דקדושה, ונשתנה פניו, ונתקלקל צלם אלוקים' 'הצדיק הוא הצלם אלוקים של הדור'
ג. ייחודיותו בניגודיו.
שר בית הזוהר, מגדולי המקובלים, קדוש ופרוש, וצהלתו תמיד בפניו! אנפהיו נהירין בנהירו עילאה.
הרב שרעבי התבטא עליו קדוש קדוש קדוש. שמעתי שה'בית ישראל' נתקל בו בברית לנינו והתבטא: עאר האט שיינע אויגן (יש לו עיניים יפות) וכששמע שהוא ברסלבר, אמר: אין ברסלב איז נאך דוא אזעלכע שיינע אויגן (אכן בברסלב עדיין יש עיניים יפות..). לעיניה ברכות, הושע נא והושיעה נא, אבינו אתה
ד. קיים מצוות עשה של 'אהבת ישראל' בדרגא עילאה, לכל הסוגים וכל העדות.
מסר הרבה שיעורים והתאים עצמו לשומעי לקחו עד שבזקנותו נדמה להם כ- ס"ט רבי בֶּלְוֶול (בסגול), ולא העלו על דעתם את ד' האותיות ח'ש'י'ן'.. שיעור קבוע מסר בכל יום שלישי בכולל ברסלב בב"ב. זוכרני בבחרותי, לפני 36 שנה, סיפר בשיעורו מעשה נורא, שנסע עם זוגתו ב'שנה ראשונה', ונקלע לביהכ"נ ב'מבשרת י-ם', והבחין בארון הקודש בציורים של י"ב המזלות כולל חודש אלול על מזלו… חקוק בעצמותיי, שהרים את ידו באגרופו הקמוץ, פניו התלהטו והבהיקו, זקנו ההדור הלבן היורד ע"פ מידותיו נע וזע ברעד (תמידי) וזעק למאות שומעי לקחו הבת"שים התמימים והישרים: מה אתם חושבים שעשיתי? טיפסתי למעלה וביד הזו ניפצתי את הציור! (והתקיים מאמר המקונן: 'ע"כ בתולה קדרה פניה')
ונעצר בכלא הבריטי לחודש. 'המשחיר פניו בעוה"ז, הקב"ה מבהיק פניו לעוה"ב'.
ה. לא יצא לי הרבה לפוגשו, כי בכל שנותיי, שערי חסד היה עבורי קצה העולם, לא הכרתי את הפינת יקרת – ביהכ"נ ברסלב שם, עד לפני כעשור שפנה אלי ידיד, מנגידי שע"ח מחשובי באיאן, שהיות ומעוניינים לבנות מחדש את ביהכ"נ ה'כלל חסידי' שמעל 'ביהכ"נ ברסלב', מוכנים לבנות מחדש ואף להרחיב את 'ברסלב' תוך הפקדת ערבות על כל סכום שצריך. תכלעס, הגישור לא עלה יפה.. הכל שופץ והורחב ושודרג מסביב, למעלה ולמטה, והביכ"נ 'שלנו' נשאר כפי שהיה, אולי זה רצון הצדיק ואולי נהגו כשליימזל, מי אני ומה חיי שאדע..
ו. ואיככה אוכל מבלי להזכיר את הגאון רבי צבי, המפאר את שם הצדיק בדורנו, מרום תורתו ועומק פשטותו. באברכותי עליתי ברכבי בצהרי היום ברח' אשלג בשכו' בית ישראל, וראיתי את הגר"צ חשין הולך ומסביבו קבוצת בחורים מלומדי מיר וטוחנים הרים זה בזה, עצרתי והצעתי לו טרמפ הביתה, נכנס לרכב שש ושמח. תוך כדי, ניגש אלי לחלון הנהג א'בחור א'בריסקער מיט א'אנגישטריינגטן פנים וזועק לי: דו ביסט דאך א'חב לאחרינא (הנך הרי חב לאחרינא).. כמה שצחקנו על זה יחד, כל הדרך עד לביתו בעז"ת…
ז. בשנת ההליקופטרים לפני כ- כ"ה שנים שאנ"ש נסקו משדה התעופה באומן למעז'יבוז וברדיטשוב, התרוצצו אנ"ש על מסלולי ההמראה לתפוס מקומות, עד שנדמה להם כחניון שומרי אמונים. כאחראי דאז מטעם דרך צדיקים, לא אשכח את המראה של ר' אברהם חשין בקאפיטע, נעמד מול הליקופטר ממריא על המסלול ומנסה לעצור אותו בידו כדי לעלות ולהצטרף למסע הקודש… קפצתי עליו והדפתי אותו ברגע האחרון לפני שהפרופלור כמעט…
ח. מעולם לא דיבר דיבור של חולין בשב"ק.
כשרצה תה, פלט: מלכה'לה תהא השעה הזאת. כשרצה קפה, אמר: מלכה'לה קווה אל ה'. ואם במלכה'לה האלמנה הצדייקעס עסקינן, שהנני כ"כ מחוב(ב)ר לצאצאיה, נזכרתי במעשה שאהרן ברגר יחייך מבורו פארק עד י-ם, ויקיים: 'מחכו עליה (עד) במערבא'..
ילד הייתי בחדר 11 במירון, והייתי עד למחזה קדומים שעמדו ועמלו כמה שעות, הני צנתרי דדביתהו, חודי החנית של נשות י-ם של מעלה, הרבנית מלכה קירשנבוים ע"ה ביתו הבכורה של רבז"ח, וגיסתה רעבעצין רחל (לבית דייטש), והעמידו סיר טשולנט שנדף ריחו עד נחיריו הפולניים של פרוייעם שמיהר לטפס מהציון ונכנס למנשה'ס צימער, מזג לו עד שעלה על גדותיו, התיישב תוך פיזום מארש, ומברך מזונות, מברך אדמה, מברך שהכל, והני תרי נשים צדקניות בוהות בו ומייחלות לשמוע 'אגוט ווארט' (מחמאה בלע"ז), ואז לאחר שטעם ככותבת הגסה כדי אכילת פרס, נענה פרוייעם ואמר: געבינטשן זאלן זיין די הענט וואס האבן……… אליין גענימען. (יבורכו הידיים ש…… לקחו לבד). ותהום כל העיר… השיחות וההשמטות בחריפות פולנית ובחדות ירושלמית שהתעופפו שם, איה הסופר ואיה הקולמוס.. כי בלל ה' את שפתם..
ט. השופט דוד חשין שבילדותו ישב ביו"כ ליד מו"ר אבי בשול, וכשמו"ר אבי הגיע בבחרותו לשע"ח לחפש איזה כתובת ונתקל בדוד על בלוריתו, צעק לו מיד דוד: נאר רעד נישט מיט מיר פון אידישקייט (רק אל תדבר עמי על יהדות). אך כשהגיע לר"ה לאומן לפני עשור, שאל את אחיו על סדר התיקון, ענה לו ר' אהרן: 'דאס ערשט איז מקוה'.
הלך לטבול במקוה בקלויז, בתוך המים המאררים, עם כל בעלי הקעקועים והדגים הכבדים בוגרי איילון וצלמון שבעצמו כתב את גזר דינם.. גירסא דינקותא של חריפות ותמימות בחדא מחתא
