
הַחֲכָמִים בְּחָכְמַת הַתְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת!
במאמרנו האחרון על נושא התמימות התבאר שהתמימות אינה טפשות, ו"גם בתמימות אסור להיות שוטה" (שיחות הר"ן, נא). במאמרנו זה ננסה להבין מהי ה'שטות' האסורה, ומהי

במאמרנו האחרון על נושא התמימות התבאר שהתמימות אינה טפשות, ו"גם בתמימות אסור להיות שוטה" (שיחות הר"ן, נא). במאמרנו זה ננסה להבין מהי ה'שטות' האסורה, ומהי

במאמרנו הקודם ביארנו שרבינו הקדוש הוא "צדיק הדור" גם לאחר הסתלקותו, עד ביאת משיח צדקנו ולנצח, כך שחסידי ברסלב ממשיכים להיות מקושרים אך ורק אליו.

אחר שביארנו במאמרנו הקודם מיהו "הצדיק" עליו התכוון רבינו, נבוא בס"ד לבאר מיהו "צדיק הדור" הנזכר רבות בספרי ברסלב. כשבתחילה נבאר בקיצור נמרץ את משמעות

את סדרת המאמרים נפתח בסייעתא דשמיא בליבון נושא ה"צדיק" – נושא אשר הוא ציפור נפשה של חסידות ברסלב, וננסה בעזרת השם יתברך להעמיד דברים על

לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים אחר שביארנו עוצם מעלת לימוד חכמת הקבלה מחד, וגודל הסכנה לאלו שאינם ראויים לכך מאידך, נעבור לאותם הראויים ללימוד הקבלה,

אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר! היהדות אינה מסתכמת בתחום הרעיוני והשכלי, אלא אמורה לרדת לעולם המעשה. עלינו להרבות ב'מצוות מעשיות' ו'עבודות פשוטות', לשמור בתמימות

מאמר לב – תמימות ופשיטות (ז) לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה! עיקר כוונתו של רבינו בכל תורותיו שיחותיו ומעשיותיו, היא אך ורק להביאנו לידי מעשה.

וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים ה' עִמָּכֶם במאמרנו זה נסקור את מפעל ה'קיצורים' בהם עסקו גדולי אנ"ש, החל ממוהרנ"ת עד סמוך לדורנו, מתוך רצון להוציא מתוך דברי רבינו

במאמרנו הקודם התבאר שצורת ההנהגה בברסלב – אותה קבע רבינו, והנהיג מוהרנ"ת הלכה למעשה – היא, שההתבטלות וההתקשרות היחידה היא לרבינו הקדוש בעצמו, והתלמידים שבכל

מאמר ד / הספרים (ב) פָּנָיו שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ במאמרנו הקודם ביארנו שרבינו הקדוש ממשיך להדריך ולנהל את עדתו באמצעות ספריו הקדושים, אשר בהם ניתן למצוא,

במאמרינו הקודמים ביארנו כיצד נמשך עניינו של רבינו ז"ל באמצעות ה'ספרים'. כעת נעבור בס"ד – בשלשת המאמרים הבאים – לבאר ענין ה'תלמידים' שבכל דור ודור,

טֶבַע הַקַּטְנוּת שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת אחר שנתבאר במאמרינו הקודמים מהותם ותפקידם של ה"תלמידים" שבכל דור, נצא נא בעקבי הצאן, לראות כיצד הייתה צורת התנהגותם עם

מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ במאמרנו הקודם דיברנו על כך שרבינו נוכח בציונו ואפשר לדבר אתו ואף לקבל מענה ממנו. במאמרנו

מאמר ט' הציון הקדוש (א) אֲנִי רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי הציון הקדוש – מקום נוכחותו של רבינו בעולם העשיה ציונו של רבינו