על ידי הירידה זוכים לשפלות

תשובת הר"ר נפתלי יהודה קירשבוים הי"ו, ביתר עילית

לפני שנתייחס לסיבה שבגללה מראים לאדם התרחקות – עצם הגילוי של רביז"ל ש'כשאדם נכנס בעבודת ה' אזי הדרך שמראין לו התרחקות' – כבר מספיק בכדי לחזק כל אחד ואחד שלא הבין – מפני מה כששאף לדברים שבקדושה, ורצה לעבוד את הקב"ה, הרגיש מניעות גדולות ונפילות יותר מהמדרגה שהיה בתחילה. 

לגופה של השאלה, מדוע באמת הולך שלא כסדר בעבודת ה' – יש לזה כמה וכמה סיבות. אחד מהם הוא ע"פ מה שכתב מוהרנ"ת בליקו"ה (פסח הלכה ט' אות י"ח) וזה לשונו: 

"וזה בחינת ירידה תכלית העלייה, שעל ידי הירידה בא לשפלות אמיתי, כי לא הניח להפיל את עצמו על ידי הירידה ח"ו, שבא מחמת גסות שאינו יכול לסבול לצפות עדיין להשם יתברך בשפלות וירידות כאלה. כי היה מרוצה לעבוד את ה' אם היה זוכה להיות צדיק וחסיד גדול במעלה וכו'. אבל כשרואה שאינו זוכה לזה והוא רחוק כל כך ומונח בשפלות כזה, שוב אינו רוצה כלל ח"ו, ומבקש תואנה לפרוש ח"ו מאחרי המקום לגמרי. אבל מי שרוצה לחוס על חייו האמיתיים באמת, הוא מרוצה לעבוד את ה' בכל מה שיוכל, אפילו אם ח"ו לא יזכה לשום מעלה רק שיקל מעליו מעט עונשי הגיהנום או שיזכה לאיזה נקודה טובה בעלמא" עכ"ל.

לכן כשהקב"ה רואה שיהודי רוצה להתקרב אליו ולעבדו כראוי, הוא נותן לו מכשולות, מניעות ונפילות, כדי לראות האם הוא רוצה באמת לעבוד את הקב"ה מתוך ענווה ושפלות, או שהוא רוצה לעבוד את עצמו – לספר לכולם שהוא אף פעם לא הפסיד קימת חצות, תפילה בנץ החמה או מקווה וכו'. אם לא היו מראים לו התרחקות – יחד עם עבודת השי"ת, האדם היה מתגאה ומתגדל על אחרים. ולפי זה יוצא שמרוויחים יותר על ידי ההתרחקות, שדייקא על ידי זה זוכים לענווה ושפלות, שזהו עיקר גדול בעבודת השם.

ההתרחקות היא רק ההתקרבות

תשובת הר"ר שמחה פלברבוים הי"ו, צפת

על שאלה זו כותב רבינו בתורה כ"ה (קמא) – שבזה טועים החסידים, שנדמה להם שנפלו מעבודת השם, אבל באמת אין זה נפילה. כי מה שהתאוות והמניעות מתגברים מחדש, זה רק מפני שבכל דרגא סובבת קליפה שלא נותנת לאדם לעלות לדרגא הבאה [כשאדם נכנס למדרגה העליונה הוא נכנס ל'מלכות' של אותה מדרגה, שהיא הדרגא הנמוכה ביותר]. ולכן זה רק נראה כהתרחקות, אבל באמת זהו רק הדרך להתעלות בעבודת ה', שעל ידי כך זוכים לעלות ולהיכנס לדרגא הבאה.

יש גם שיחה ידועה בשיחות הר"ן, ששם מביא על זה רבינו משל מכלי מלא מים, שהמים שבו נראים צלולים לגמרי, ולמרות שהם באמת כן מזוהמים, הלכלוך שלהם לא מפריע. ורק כשמתחילים להרתיח אותם, כל הפסולת שהיה מעורב בתוך המים עולה וצף למעלה. כך, כשאדם נכנס לעבודת השם מתחילים לזכך אותו מכל הרע שבו, אבל באמת כל הריחוק שהוא רואה עכשיו בעצמו, כבר היה בו מתחילה. ומסיים שם רבינו "שצריך שיעמוד אחד שיסיר ממנו חלאתו ופסלתו בכל פעם ואז ישאר זך וצלול באמת כראוי".

השי"ת יזכנו לקדושת פורים הממשמש לבוא, שנזכה לשמוח כראוי ולהחיות עצמנו תמיד בכל מה שעובר עלינו. חזקו ואמצו! 

ליקוט מדברי רבינו

תשובת הר"ר מנחם דייטש הי"ו, בית שמש

הביאור מדוע הדרך לעבודת ה' זרועה במניעות ובהתרחקות, עד שנדמה לאדם שכביכול אין חפצים בעבודתו, מבואר בדברי רבינו בכמה מקומות. נלקט כמה גרגירים על קצה המזלג מדבריו הקדושים.

א. הקטרוג – בתורה קט"ו מבואר: כשאדם הלך כל ימיו אחר הגשמיות, אזי כשמתעורר ליבו לעבוד את ה', מתעוררת מידת הדין ומקטרגת עליו שאינו ראוי להתקרב לה'. כי על פי דין ומשפט, לפי מעשיו הרעים, ראוי למנעו מדרך החיים. והקב"ה אוהב משפט, וכביכול מוכרח להסכים עם מידת המשפט למנעו מדרך ה'. אך הקב"ה אוהב ישראל יותר מאהבת המשפט וחפצו ורצונו שהאדם כן יתקרב אליו, על כן אף שמוכרח שיהיו מניעות שימנעו אותו מלהתקרב לה' מחמת מידת הדין, אך בתוך המניעות מסתתר ה' יתברך ומי שהוא בר דעת יכול למצוא אותו שם עיי"ש .   

ב. הכלי – האדם צריך להכין כלי, כדי לקבל בתוכו שפע של קדושה וטהרה. והכלי נעשה דווקא על ידי המניעות. כמו שמבואר בתורה קפ"ה – שכל היגיעות והטרחות שהאדם צריך לטרוח בתחילת התקרבותו, לשבר כל המניעות והעיכובים והבלבולים שמתגברים ומשתטחים ומונעים אותו, כל אלו הם טובה גדולה, כי עי"ז זוכה אח"כ לקבל הרבה קדושה וטהרה, כי על ידי היגיעות שבתחילה נעשה הכלי וכל מה שיש לו יותר יגיעות וטרחות כך הכלי יותר גדול לקבל בתוכו שפע קדושה וטהרה להתקרב לה' יתברך.

ג. הרצון – בתורה ס"ו מבאר רבינו שכל דבר שבקדושה שהאדם צריך לעשות, אי אפשר לעשותו כי אם על ידי 'חשק', ולכן, כל דבר שהאדם צריך לעשות, נותנים לו חשק כדי שעל ידי זה יעשה הדבר. ועיקר גודל החשק נעשה על ידי המניעה שמזמינים לו, כי על ידי המניעה שמונעים את האדם מן הדבר, על ידי זה התגברות החשק מאוד, עיין שם בפנים דברים נפלאים. מדבריו מבואר הכרח המניעות כדי לבוא אל המכוון – להתקרב על ידי זה לה' יתברך. 

ד. ההוכחה – אפשר לבאר על פי מה שמובא בספר המידות תשובה אות ע"ו – 'כשאדם רוצה להתקרב לה' יתברך, אזי הקב"ה אומר לו: מי הבטיח לי שאכן תישאר בהתקרבותך, אפשר שלמחר תעזוב אותי, וא"כ איך אקרב אותך בשביל הרצון שרצית, ואיך אגלה לך דברים נסתרים. אלא כך תעשה, מתחילה אהוב אותי כך ותעשה מצוותי אף על פי שאין אתה יודע שֵׂכֶל של כל מצווה, וכשתעבוד אותי כך כמה זמנים, אזי אאמין לך ואגלה לך טעם ושכל של כל דבר, ואקרב אותך בכל מיני התקרבות' עיי"ש. על פי דבריו אפשר לבאר שעל כן תחילת ההתקרבות הוא על ידי ההתרחקות, כי אם יעמוד על עמדו ולא יפול מכל מיני התרחקויות שימנעוהו מעבודתו, זהו ה'ערבות' שאכן רצונו חזק, ואז יקרבו ה' יתברך בכל מיני התקרבות. 

השאלה לחודש הבא:

'נאר אזמרה'…

כשאדם מרגיש שהולך לו 'כסדר' בעבודת ה'. האם גם במצב זה הוא אמור לחיות עם 'עצות ההתחזקות'?

#תשובות ניתן לשלוח למספר פקס… 0773180237 או להקליט הודעה בקו המערכת… 025396363 ניתן לשלוח גם שאלות בנושא ההתחזקות