להיות בן עולם הבא

איך מקיים הרה"ח רבי חיים יהושע ראטה שליט"א את תקנת זקני אנ"ש 'שני סעיפים בכל יום'?

מה עושה הרה"ח רבי אהוד פלדמן שליט"א בזמן של חלישות הדעת, וקושי לרדת לסוף הדברים? 

מה הביא את בני משפחתו של הרה"ח רבי מאיר מנדליאל, שאינם נמנים על חסידי ברסלב להצטרף ללימוד ההלכות היומי?

מה מביא את הרה"ח רבי שלום מרדכי הופמן שליט"א חסיד תולדות אהרן להצטרף לחסידי ברסלב ולקיים עצת רבינו הק' 'ללמוד פוסק בכל יום'?

מדוע הרה"ח ר' אברהם וינבראנד שליט"אהחליט לעבור בצורה זו על כל השולחן ערוך?

 

כתבה מרתקת על היצירה המופלאה של של קונטרס לימוד שלחן ערוך בהספק של שני הלכות ליום, שיוצא לאור על ידי  'מכון הפוסקים היומי' בראשות הדיין הגאון רבי בצלאל גלינסקי שליט"א וההדים הנרחבים בקרב אנשי שלומנו.

 

לרגל תחילת לימוד שולחן ערוך חושן משפט בשביעי של פסח יצאנו לבדוק, מהו הדבר שתפס את כל שכבות ציבור אנשי שלומנו. מערכת 'אבקשה' יצאה לשוחח עם כמה מהמשתתפים בסדר הלימוד המיוחד, להביא את הרשמים מהציבור הקדוש הזוכה להיות שותף בלימוד השולחן ערוך בלימוד שני ההלכות ביום. ולהביא בפני הקוראים את הבשורה הנפלאה של התפשטות תקנת זקני אנ"ש על לימוד 'שני סעיפים בכל יום'. התוצאה המרתקת בכתבה שלפניכם.

סיום שולחן ערוך אבן העזר? במה מדובר?

הלכתי ב'שול' במאה שערים, עברתי על המודעות המרכזיות התלויות על הקיר, והנה צדה עיני את המודעות הגדולות והמושכות, המכריזות וקוראות לציבור להתאסף ביום ב' של חול המועד פסח, ל"כינוס מרכזי בהיכל ה'שול', להקבלת פני רבו", ו…"*לסיום שו"ע אבן העזר*". מאי משמע 'סיום שולחן ערוך אבן העזר'? הסתקרנתי לשמוע במה מדובר, ומה מאד הופתעתי לשמוע כי מדובר במאות רבות ואולי אלפים של אנשי שלומנו, תלמידי חכמים, בעלי בתים, בחורי ישיבה, ואפילו ילדים לפני גיל בר מצוה, העוסקים מדי יום ב…לימוד שני הלכות, מתוך קונטרס מיוחד ופרקטי בסדר לימוד מיוחד, עם ביאור מרתק של הדיין המפורסם הגאון רבי בצלאל גלינסקי שליט"א.

רציתי לדעת במה מדובר, ואם אוכל גם אני אולי להצטרף למיזם הנפלא והמעניין הזה. יצאתי לדרך, לברר עבור קוראי 'אבקשה' אנשי שלומנו היקרים, במה מדובר. ולמי זה מתאים. 

ובכן ראשית שאלתי את אחד מיוזמי הפרוייקט

"*אנחנו מכירים את רעיון 'הדף היומי' בתלמוד בבלי, 'העמוד היומי' בליקוטי מוהר"ן 'העמוד היומי' בליקוטי הלכות, ועוד הספקים בספרי רבינו, מאיפה הגיע הרעיון של הספק יומי של שני הלכות בשולחן ערוך*"?

"לפני עשרים שנה בהמלצת ובעידוד זקני וחשובי אנ"ש יסדו אנ"ש סדר לימוד של שני סעיפים בשו"ע ליום ע"פ אזהרתו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א ש***"הזהיר מאוד ללמוד פוסק בכל יום חוק ולא יעבור" ועל פי דבריו של מוהרנ"ת שכתב: "שרצון רבינו ז"ל היה שילמדו את ארבעת חלקי השו"ע כולם על הסדר דייקא" ו"ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאד מאד ביותר מכל הלימודים והוא תיקון גדול מאד מאד"***. אך עדיין לא היה מספיק מודעות לעניין לימוד כל הד' חלקי שו"ע בקרב אנשי שלומנו.

לפני כשלוש שנים התעוררו כמה מאנשי שלומנו להתחזק בזה, הורגש החיסרון בחוברת מסודרת שתהיה לעזר ללימוד היומי של ההלכות לפי סדר יומי, בנוסף לביאור קל, וקצר, המשלב את היסודות, בלי להתבלבל מריבוי הנושאי כלים על השולחן ערוך. 

הם פנו לדיין והמו"ץ הגאון רבי בצלאל גלינסקי שליט"א, ליטול על עצמו מלאכה רבת אחריות זו, ולאחר שהתיישב בדבר ניאות לכך. וכך יצאה לאור היצירה המופלאה של 'מכון הפוסקים היומי', חוברת מהודרת ויפה, בה יוכל כל החפץ לקיים את עצתו וציוויו של רבינו 'ללמוד פוסק בכל יום חוק ולא יעבור' לעשות זאת באופן קל ונח.

לאחר ההבנה מה עומד מאחורי הרעיון הנפלא והמדהים שנקרא 'מכון הפוסקים היומי בראשות הגאון רבי בצלאל גלינסקי', חיפשתי לדבר עם אלה שכבר 'בפנים', שטועמים את הטעם, שיוכלו להטעים גם אותי ואת ציבור אנ"ש קוראי 'אבקשה', בטעם אותו הם טועמים. אלו שזכו להיות חלק מהקהל העצום הנמנה על לימוד שני הלכות '*פוסק בכל יום חוק ולא יעבור*' שישתפו אותי ואת הציבור הקדוש אלפי אנשי שלומנו המשתוקקים לטעום גם הם, מה'יין ההונגרי' של עצות רבינו הקדוש זיע"א. 

לאחר חיפוש לא ארוך, מצאתי חמישה יהודים יקרים ומיוחדים, שזכו בימים אלו להיות ממסיימי חלק 'אבן העזר', שניאותו לחלוק איתנו את האושר המשותף, את המתיקות, את הקושי… את הרצון שהביא אותם להתחיל בפרוייקט הזה. בשיחה מיוחדת עימנו, הם משתפים אותנו בדרך שלהם למצוא את האוצר של 'לימוד פוסק בכל יום' עד הזכות לסיים בימים אלו חלק 'אבן העזר'. 

מהשיחה איתם אנו יוצאים עם תובנות מחכימות שיאירו ויסייעו לכל אחד בלימוד חלק 'חושן משפט' המתחיל בימים אלו. 

על המשיבים נמנים: *הרה"ח ר' חיים יהושע ראטה שליט"א* ר"מ בישיבת ברסלב מודיעין עילית, *הרה"ח ר' אהוד פלדמן שליט"א* מחשובי אנ"ש מבית שמש, *הרה"ח ר' אברהם וויינברנד שליט"א* מאברכי כולל 'משפטי יעקב' בירושלים, *והרה"ח ר' מאיר מנדליאל שליט"א* מטובי האברכים בקהילת 'קרן אור' בירושלים. *הרה"ח ר' שלום מרדכי הופמן שליט"א* חסיד תולדות אהרן ששמע על הרעיון הנפלא והיוזמה המיוחדת והצטרף לקריאת זקני אנ"ש והצטרף ללימוד היומי עם אנ"ש.

מה הביא אתכם להתחיל ללמוד שני הלכות ליום בסדר הנפלא הזה?

נכנס לתוך התיק של הטלית ותפילין…

ר' חיים יהושע ראטה מפרט:

אין כאן כלל שאלה, ראשית, ההזדמנות כשהתחילו הייתה כל כך גדולה, לקחת את אחד מחלקי התורה שאנו חייבים ללמוד, בצורה כל כך נגישה וברורה, כמו שהגאון רבי בצלאל שליט"א מגיש, גם ברור, וגם ללא אריכות קשה, ובפורמט נוח וקל (שנכנס בתוך תיק הטלית ותפילין, ואפשר מיד לקיים זאת בתחילתו של יום). כאשר בנוסף היה גם קנאת סופרים כששמעתי שפרויקט זה הוא המשך של הצלחה בסיום כל חלק יורה דעה אצל אחרים. ולכן נמשכתי מאד ללימוד זה.

עוד דבר שלדעתי הועיל הרבה לכך הוא מה שהתקיים מעמד מיוחד לכבוד זה ובפרט התעוררתי בעקבות דבריו הנלהבים של הגר"ב גלינסקי שליט"א באותו מעמד, שפתח את הדלת לכל בר בי רב לבוא ולחיות חיים טובים ונעימים בלימוד וזכירת ההלכות. 

עוד מוסיף רבי חיים יהושע ראטה: "גם התעוררתי בעקבות מה שראיתי פעם בכתבי הגאון רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א שראוי שיהיו לכל חסיד ברסלב, ולכל יהודי בכלל, שני סדרים ביום, סדר אחד פשוט של "שני סעיפים ליום" חק ולא יעבור, ובנוסף סדר יותר רחב ואיטי ובעיון, את החלק של העיון ברוך השם אני זוכה, אבל רציתי לקיים גם את החלק של ה'שני סעיפים ליום', בעבר ניסיתי לקיים את 'שני סעיפים ליום' בסעיפים קטנים שבמשנה ברורה, אך כשהגיע ההזדמנות של תחילת שולחן ערוך אבן העזר,  מצאתי הזדמנות נפלאה לשני סעיפים שלמים בשולחן ערוך, עם ידיעות שלא ידעתי כלל מתי אגיע אליהם.

להצטרף אל הרבים

ר' מאיר מנדליאל: בהיותי בחור ישיבה, ראיתי בספרו של הגאון החסיד רבי יעקב מאיר שליט"א 'לקט אמרים', שהאריך ופירט את חשיבות ההנהגה המעשית של קביעות יום יומית בשיעורים קטנים וקבועים בכל התורה כולה. והדברים האלו עוררו אותי ברחמי השם יתברך, לקבוע לעצמי 'שיעורים קטנים', בנוסף לשיעורי העיון, ובחסד השם יתברך זכיתי עד היום ללמוד ולסיים כמה וכמה ספרים. כאשר יזמו את רעיון לימוד שולחן ערוך אבן העזר החלטתי להצטרף אל הרבים, אפילו שיש לי סדר נוסף בשולחן ערוך של שני סעיפים ליום, ואמרתי לעצמי 'מזה ומזה אל תנח ידך', וב"ה עד היום אני משתדל ללמוד את ארבעת הסעיפים מדי יום, מלבד שאר הלימודים. השי"ת יזכני להוסיף עוד ועוד נדבכים בתורה, לשננה ולזוכרה ולקיימה .

היה קשה ללמוד שולחן ערוך ללא הבנת שורש הדברים

ר' אברהם וויינברנד: כל מי שמקורב לרבנו יודע שהרצון של הרב'ה היה שנעבור על כל התורה כולה, לכן רציתי ללמוד שולחן ערוך. הבעיה שעמדה בפני היתה שלפני שנכנסים בכלל ללימוד שולחן ערוך, צריך להכיר את המושגים, ששורשם נמצאים בגמרא ובראשונים, ורק דבר כזה לוקח המון זמן בפרט ביורה דעה, אמנם באורח חיים המושגים כבר מוכרים ואפשר ללמוד את המשנה ברורה, אבל בבואי ללמוד אבן העזר וחושן משפט נתקלתי בבעיה הזאת.

בתחילה קבעתי לעצמי סדר בערוך השולחן, היות ושם הוא מבאר יותר ויותר קל להבין לאחר מכן דברי השולחן ערוך עם הבנה בסיסית, אבל הלימוד הזה היה לוקח לי הרבה זמן. ואז שמעתי על ההתחזקות אצל אנשי שלומנו בלימוד הפוסקים היומי באבן העזר, והתמלאתי שמחה גדולה,  כי ראיתי שאני יכול בלימוד שלוקח ממש כמה דקות, ולפעמים אולי 10 דקות או רבע שעה. ממש בכמה דקות ללמוד עם הבנה [כמובן שלא פוסקים ע"פ זה הלכה למעשה]. 

עברו מאז כמעט שלוש שנים והנה סיימנו חלק אבן העזר, חוץ מהסיום של משנה ברורה בסדר אורח חיים שסיימנו השנה, באופן כזה אפשר בקל לעבור ולסיים כל השולחן ערוך כפי שציווה עלינו רבינו בלימוד של כמה דקות ביום.

ר' אהוד פלדמן במתק שפתיו מקצר בבחינת 'קורץ און שארף': 

ההתעוררות שהיתה בעת שאנ"ש התחילו אבן העזר סחפה גם אותי הרגשתי דחיפה גם אני להצטרף ובאמת שלא התחרטתי על כך. 

אין יום בלי 'הלכה'!

לאחר מכן הפנינו את השאלה לר' שלום מרדכי הופמן *כשאנו מנסים להבין מה גרם לו לחסיד תולדות אהרן להצטרף לקהל אנשי שלומנו בלימוד שני ההלכות*.

רבי שלום מרדכי מצידו משתף אותנו: 

ידעתי שאין לי זמן אחר בו אוכל ללמוד הלכות אלו של אבן העזר, וידעתי מאמר חז"ל כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, הרבה פעמים גם בין אלה שיושבים כל היום ולומדים כפי שאני זוכה ברוך השם, קורה שלא זוכים לקיים 'כל השונה הלכות' כשיכולים לעבור ימים שלימים בלימוד גמרא בעיון, אבל שולחן ערוך לא למדנו. ולכן רציתי לקבוע סדר לימוד בהלכה יומי. אמנם יש היום עשרות ספרי קיצורים של פסקים והלכות, אבל ראשית צריך ללמוד עם המחבר והרמ"א, לכן כאשר חסידי ברסלב התחילו ללמוד אבן העזר, והוציאו את הקונטרס עם ביאורו של הגאון רבי בצלאל גלינסקי שליט"א, הרגשתי שזהו הזמן, כאשר הביאור הזה מכניס את השולחן ערוך לפה. כך הרווחתי את המחבר והרמ"א עצמם, יחד עם ביאור מתוק ונפלא. 

• מה עושים כשיש לפעמים חלישות הדעת ומניעות?

ללמוד גם בלי להבין

ר' מאיר מנדליאל: 

באופן כללי, יותר קל להבין את המניעות שיש על לימודים ארוכים. כעת אנחנו מדברים בסך הכל על שני סעיפים ליום. אמנם, יש מניעה רצינית, שמסתמא קיימת אצל רבים. כשהגעתי לסעיפים העוסקים בסוגיות קשות ומורכבות שלא למדתי מימי, והיה קשה לי להבין אותם, מה שחיזק אותי ואולי יוכל לחזק גם אחרים הוא עצה נפלאה שקראתי מדברי הגאון רבי יעקב מאיר שליט"א, שיעץ לעבור עד כמה שידי מגעת על העניינים הקשים גם אם לא הבנתי כל הצורך, או אפילו אם הבנתי רק הנושא המדובר ותו לא, וברבות הזמן כשגומרים את כל הסדר מתחילים שוב מהתחלה ומשתדלים להבין יותר. עצה נפלאה זו היתה לי לעיניים מתחילת הדרך עד כה. על פי שיחות הר"ן אות עו. 

 

כשזה רק חמש דקות זה יותר קל  – בפרט אתם חסידי ברסלב שיש לכם את העניין של רבינו

ר' שלום מרדכי הופמן: 

להיפך, בזמנים קשים זה מה שמועיל אז ללמוד, כאשר אני יודע שזה רק חמש דקות בלבד. בדרך כלל זה לא לוקח יותר. כשאדם יודע שבכך זוכים ללימוד הלכה. בפרט אתם חסידי ברסלב שיש לכם את העניין של רבינו שלא לעבור יום בלי לימוד שולחן ערוך. ואפילו אברך שכבר למד כל היום שולחן ערוך בכולל בעיון, יודע שלומד חמש דקות על הסדר, כמו הסיום הידוע של הרב בענגיס על ש"ס שנלמד בחמש דקות. אציין רק שזה עתה סיימתי ללמוד מסכת יבמות בתלמוד בבלי ראיתי שהשולחן ערוך זה פשוט חזרה על הנלמד. 

גם בלי להבין, גם בלי חשק, בלי לב – אבל קוראים

רבי אהוד פלדמן משתף אותנו בדברים אמיתיים ומחזקים: 

 קוראים לפעמים גם בלי להבין, בלי חשק, בלי לב, אבל קוראים, כי כל מילה של תורה עולה לפני הקב"ה , ומשמחת אותו מאוד, וכל מילה של תורה מגינה עלי, כי תורה מגנא ומצלא, בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה, ועבירה מכבה מצווה ואין עבירה מכבה תורה, לפעמים צריך להיות כסוס ופרד אין הבין ואף על פי כן לקרוא, ובפרט כשהלימוד מלווה בביאור כזה קל ותמציתי המוכנס בין המילים.

 ר' חיים יהושע ראטה: 

כחסיד ברסלב בעצם אין כאן משהו שונה מכל ענייני עבודת ה' וכל ההתחזקות שנותן רבינו הוא גם על זה, אבל מה שמחזק אותי באופן מיוחד, הוא דברי רבינו הקדוש שהזכיר הגאון רבי בצלאל, במעמד שהיה לכבוד הלימוד היומי של שני הלכות, וזה עבורי חיזוק מיוחד ועצום. 

 וזה לשון קדשו של רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן – תורה סב אות ב'): 

"וּבֶאֱמֶת אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָאָדָם יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, 'שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' (יְשַׁעְיָה ו), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. וַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו. וּבִשְׁבִיל שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מִתְלַהֵב כָּל כָּךְ, וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ. וְכָל אֶחָד לְפִי מִעוּט שִֹכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, כֵּן הִתְלַהֲבוּתוֹ וְדִקְדּוּקוֹ. וְהַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבַּלֵּב, וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב. וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, הֵן הֵן אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַקְשֶׁה אֶת לִבּוֹ לִפֹּל בְּרָעָה (מִשְׁלֵי כ"ח):‏

וְהַתִּקּוּן לְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, לְתַקֵּן אוֹתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. הַיְנוּ כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שָׁרְשׁוֹ מִן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כְּשֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלָה מִן דַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה, נִתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ מַחֲלוֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, בִּבְחִינַת "חָלַק לִבָּם". וּמַטִּיל בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמַסְתִּיר מִמֶּנּוּ שְׁבִילֵי הַשֵֹּכֶל אֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב. וּמַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הוּא מַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים שֶׁבַּגְּמָרָא, שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר. וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם לְמַטָּה, נִתְהַוֶּה מִמֶּנוּ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי אֵין אֲחִיזָתוֹ אֶלָּא מִשָּׁם, 

וכי מי היום לא סובל מהאפיקורסות ומחלוקת היצר הרע הזאת, וכאן בא רבינו ז"ל ומייעץ לנו: 

*"תִקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הֵן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת. כִּי פְּסַק הֲלָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַכְרָעָה שֶׁל מַחֲלוֹקֶת הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים. וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, הוּא נִתְקַשֵּׁר לְהַשָּׁלוֹם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּמְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְאָז נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ. וְאָז יוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לְבָבוֹ, בִּשְׁנֵי יְצָרִים. וְנִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַשֵֹּכֶל. שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. וְכָל זֶה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי הַהַכְרָעָה וְהַשָּׁלוֹם הַנַּ"ל: וְזֶה אוֹתִיּוֹת שָׁלוֹם, נוֹטְרִיקוֹן וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ", עכלה"ק.‏*

כח ההרגל של לימוד יומי נותן כח גם בזמני חלישות הדעת

ר' אברהם וויינברנד:

 ראשית כמו כל דבר שבקדושה הקושי הוא רק בהתחלה, וברגע שנכנסים לתוך הרגל יומי קבוע,  לאחר תקופה גם כשיש מניעות וחלישות הדעת, אז ממשיכים בסדר הלימוד, אם אפשר לקרוא לזה מצוות אנשים מלומדה – פשוט לומדים מכח ההרגל, זה נותן לי את האפשרות גם בזמנים של חלישות הדעת ומניעות, להמשיך ולהתמיד בלימוד. מה גם שבלימוד המדובר זה לימוד שנמצא כל כך בהישג יד, כאשר לא מדובר בלימוד בעיון או לימוד גמרא שדורשים מהאדם הרבה ריכוז, ובנוסף יש לנו במהלך הלימוד פירוש קצר ותמציתי, של הגר"ב גלינסקי, שאפילו אדם הכי טרוד לא יכול לומר שאין לו זמן בשביל כך.

בנוסף, היות והלימוד כל כך קל ותמציתי, גם אם מפספסים יום, יכולים לחזור על זה ביום אחר, כי יש ימים שהלימוד לוקח אולי דקה, כשצריך רק לקרוא את הלשון של השולחן ערוך עם הביאור, מה שאין כן בלימוד יומי אחר כמו דף היומי, שיש את ההרגשה שפספסת דף ועוד דף, נוצרת הרגשה של פספוס, ואז היצר הרע נכנס ומתחיל להכניס בלבולים ומניעות לאדם, כאן מדובר בלימוד של 2 הלכות וזה אמור לקחת ממש כמה דקות בממוצע כל יום.

 

• האם ואיך הלימוד השפיע עליך בסדר היום? 

קשה למצוא יום שעובר בלי לימוד הלכה

רבי אברהם וויינברנד:

 בוודאי כשיש לימוד שמכניסים אל תוך סדר הלימוד היומי חק ולא יעבור, אפילו בימים הכי לחוצים שאין כל כך זמן ללמוד, בזכות זה קשה למצא שעובר יום בלי לימוד ההלכה, כאשר אני יודע שבלימוד קטן של כמה דקות אני יוצא עם הלכה בהירה וברורה, וגם יותר קל לפנות זמן בכל מקום עם הקונטרס הקטן הנכנס לכיס, וכך הוא נסחב עמך בכל מקום בכדי ללמוד ואף לחזור על הסעיפים הקודמים. 

אני מאמין בעצת רבינו ויודע שזה הפך אותי לאיש אחר לגמרי

ר' חיים יהושע ראטה: 

אין לי ספק שזה השפיע עלי לנוכח הדיבורים שכותב ע"כ רבינו הקדוש, וזה לא משנה לי אם אני מרגיש או רואה תוצאות, עבד השם אני, ורוצה להיות נאמן ולשמוע למה שציוונו הרופא הנאמן, ובפרט שהגה"ח רבי אברהם ב"ר נחמן סידרו בין ההלכות הפסוקות מרבינו ז"ל יחד עם הקיבוץ הקדוש בר"ה אצל רביז"ל, וכמו שאיני מבין בראש השנה של רבינו כך איני מבין ויודע מה השפיע עלי אך אני מאמין שזה הפך אותי לאיש אחר לגמרי.

ר' אהוד פלדמן: 

וואס אעפעס? אני לא מבין את השאלה בוודאי שעם סדר לימוד יומי בשולחן ערוך כל היום נראה אחרת.

הייתי בחוץ לארץ לא יכולתי ללמוד – זה היה הלימוד שלי

ר' שלום מרדכי הופמן: הייתי בחוץ לארץ טרוד באיזה עניין, ולא היה לי זמן לשבת וללמוד, אבל ידעתי שיש לי כל יום שיעור של שתי הלכות חמש דקות. זה מאד עזר לי. וחוץ מזה אני יכול לומר שהלכות יבום וחליצה שברוך השם לא שייך אלי למעשה. אבל אני זוכה לברך על המוגמר. לא חלמתי שיהיה לי את הזכות לסיים הלכות אלו אי פעם. הסוד לזה כי זה מאד קל, רק חמש דקות שני הלכות. אפילו בזמנים קשים, ידעתי ששתי הלכות לפני השינה זה לא קשה. וזה מיישב את הדעת כשיודעים שלא עברתי את היום בלי שתי הלכות. בוודאי אם אפשר צריך ללמוד בעיון וכל המוסיף מוסיפים לו, ואפילו בשביל חזרה למי שמכיר הכל, ובוודאי למי שלא יודע ההלכות, מקיים בזה 'כל השונה הלכות בכל יום'. וממש אני מרגיש שאין לי מילים לבטא, ובכך אביע תודתי לזקני רבני ברסלב על כך ואברך שכולם יזכו ללמוד, ולסיפוק הגוף והנפש כאשר יודעים שלמדנו היום שתי הלכות, וכך עוברים אט אט וקובץ על יד ירבה. אף פעם לא הייתי מאמין שאעבור על כך ברוך השם, לאט לאט הגעתי. שהשם יעזור הלאה. 

ההרגשה של המסיימים…

• מה תוכל לספר על ההרגשה עם הסיום? 

ר' חיים יהושע ראטה: 

זכורני כאשר היו באמצע הלכות קידושין לא יכולתי להתאפק מלהביע את התפעלותי והכרת הטובה להרב הגאון המחבר הגאון רבי בצלאל גלינסקי שליט"א, כי על ידי לימוד זה נזכרתי בסוגיות שלמדתי בעבר בישיבות באריכות ובעיון ועתה הנה הם לפני כמשנה סדורה. כמו כן עכשיו בלימוד הלכות יבום וחליצה קיבלתי את ההקדמה הכי טובה ללימוד הסוגיות במסכת יבמות הנלמדים עתה במהירות דף אחר דף יום יום, וכל זה רק מלהיב את לבי לקפוץ אל החוברות החדשות בחלק חושן משפט, ולהתרענן בכל מה שזכינו ללמוד בשנות ה'ינקותא כלילא דורדא' למצוא את האבידות ד'אלו מציאות' ולצלול באסוקי שמעתתא בעומק הסוגיות האחרים בסדר נזיקין, ובכך אולי אזכה לקיים "תתחדש כנשר נעוריכי" מיט א פרישקייט, וכמו שהזהירנו רבינו ז"ל אלט טאר מען נישט זיין.  

מאד מחזק ומכניס הרגשה ורצון של עוד – גם חושן משפט

#ר' אברהם וויינברנד: 

דבר ראשון בהתחלה כשהתחלתי זה  היה נראה דבר גדול מדי ואיך אוכל לעמוד בזה? אבל אחרי שלמדתי מדי יום עוד קטע ועוד קטע עד שנוצר דבר שלם שהתחיל מכמה דקות כל יום ולבסוף הגיע לסיום של סדר אחד בשולחן ערוך . בדרך כלל קשה מאוד להתחזק ולחשוב על לימוד סדר שלם כמו כל אבן העזר כשלא רואים מול העיניים דבר ברור איך נוכל לעמוד בזה? אבל כאן בסדר היומי בכמה דקות בכל יום לומדים מבינים ומתקדמים, ואחר תקופה ארוכה קונים בקניין נצח חלק בשולחן ערוך, זה מאוד מחזק ומכניס הרגשה ורצון של עוד ולעבור על חושן משפט באופן כזה . כמו כל סיום שאדם עושה זה מכניס הרגשה שרוצים עוד…

ר' אהוד פלדמן:  פשוט לא האמנתי שבקלות כזאת אפשר להגיע לכל אבן העזר!

רגשי תודה והודיה להשם יתברך

ר' מאיר מנדליאל: רגשי תודה והודאה להשם יתברך, ושלוחיו, שהגעתי ללמוד ולסיים את כל העניינים העשירים של 'אבן העזר'. כמו שאמר רבינו הקדוש בספר המידות (ערך לימוד י): *"כל ידיעה במשפטי התורה, הן מצוות שבין אדם לחבירו, הן מצוות שבין אדם לקונו – הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש".

 

להרגיש כמו העשירים שנוסעים בעולם כדי לומר הייתי באמריקה

• ומה תוכל לחזק את כל המתחילים ללמוד מעתה? 

 ר' אהוד פלדמן: אחי ורעי היקרים אנחנו נכנסים למקום חדש לא מוכר לא מובן וצריך להרגיש כמו העשירים שנוסעים בעולם רק כדי לומר הייתי באמריקה הייתי באירופה כך אנחנו להבדיל אלף אלפי הבדלות צריכים להיכנס רק על מנת לומר הייתי כאן אבל כשגמרת ספרון אחד אתה אומר לעצמך  התורה זה פלא תן לי עוד לטעום מזה זה מענין מסקרן וגם מלהיב 

בהצלחה לכם.

לדעת כל התורה כולה

ר' מאיר מנדליאל :

השם יתברך זיכה אותי להשתתף בסיום הש"ס שנערך במשפחתנו לרגל הסיום של המחזור הקודם בדף היומי, כאשר בדיוק באותה תקופה התחילו במחזור של 'הפוסקים היומי' בשו"ע אבן העזר, ביקשו ממני לדבר במעמד על מצות ידיעת התורה, והזכרתי שידיעת כל התורה אינה רק זכות אלא חובה גמורה, עד כדי כך שבשולחן ערוך הרב מביא להלכה ויסודו מהאר"י הקדוש שאדם שלא למד במשך חייו את כל התורה כולה, יצטרך לבוא שוב בלגלול כדי להשלים את מה שהחסיר ולא למד בעולם הזה. ואמרתי אז לבני משפחתי [שלא כולם נמנים על אנ"ש חסידי ברסלב] שאצלנו מתחילים כעת את מיזם הלימוד באבן העזר, הסברתי להם את הרעיון שאמרו המארגנים בשעתו שבלימוד הגמרא ולימוד אורח חיים ויורה דעה, קובעים רבים סדרים, אבל אם ברצונם ללמוד במשך ימי חייהם אבן העזר וחושן משפט – זה הזמן להצטרף להצלחה, וברוך השם הצטרפו למיזם מבני משפחתי שעכשיו מודים לי על הזכות לסיים את כל חלק אבן העזר.

זכות הרבים תלויה ביזמי הפרוייקט, ויש למתחילים הזדמנות פז להיות מהמאושרים שילמדו את חלק 'חושן משפט' ולסיימו ברוב סייעתא דשמיא. 

ר' חיים יהושע ראטה: 

יש לזכור שיש כאן הזדמנות עצומה של כח הרבים, וכדאי לזכור לא לבטל שום יום ולא להשאיר להשלמות, גם שמתי לב במשך הזמן שכאשר ממהרים כדאי ללמוד רק את הביאור של רבי בצלאל למעלה ללא ההערות למטה, כך לא מרגישים כבידות בהלכות היותר מסובכות שיש בהם חילוקי דעות רבים, והעיקר חזקו ואמצו כל המייחלים לה' לזכור גודל התקווה שיש למי שמציית לרבינו הקדוש, ועי"ז נזכה לראות במהרה באהבה ה'ריעו ל'ה' כ'ל ה'ארץ – ר"ת הלכה.

 ר' שלום מרדכי הופמן:

 מי שיש לו סדר של חמש דקות, יודע שלא עובר יום בלי שלמד שתי הלכות. לדוגמא, הולכים ללמוד חושן משפט, ומי שלא למד חושן משפט, זה ההזדמנות שלו. ואם כבר למד, לחזור על זה, ובחמש דקות לעבור על זה כמו שהזכרתי מה שהיה עימי בהיותי בחוץ לארץ.   ולכן אף שיש קיצורים שאפשר ללמוד מזה צריך לזכור, היסוד זה מחבר ורמ"א, כאשר זה מבואר ומוכנס בפה. 

ר' אברהם וויינברנד: 

רבינו מדבר בכמה וכמה תורות על לימוד הפוסקים כמו בתורה ח' קמא [בירור של ד' היסודות] , ותורה סב' [אפיקורסות שבלב האדם שמונע ממנו להתפלל], כמובן שככל שאדם יותר מעמיק ויותר מעיין אז הבירור הרבה יותר, אבל כמובן שגם לימוד כזה עושה פעולה של בירור הטוב מן הרע. וכמה רבינו ז"ל הזהיר אותנו ללמוד כל יום שולחן ערוך, חק ולא יעבור כמו התבודדות ואומן ראש השנה, וכאן מדובר בלימוד פשוט וקל ולא מצריך הרבה מאמץ, פירוש ממש מובן, מה מונע אותנו מלהצטרף ללימוד המיוחד הזה. כעת בעת התחלת חושן משפט יש את ההזדמנות להתחדשות ללימוד ההלכה.

אנחנו יוצאים מהשיחה המרוממת הזאת, בהרגשת קנאה, שהיא בבחינת 'קנאת סופרים', כל אחד אומר לעצמו: גם אני רוצה להיות יהודי שמקיים עצת רבינו הקדוש ללמוד: 'פוסק בכל יום חוק ולא יעבור' . גם אני רוצה לקיים את עצת רבינו הקדוש כפי הוראת מוהרנ"ת: "שרצון רבינו ז"ל היה שילמדו את ארבעת חלקי השו"ע כולם על הסדר דייקא". 

בעזרת השם בשביעי של פסח אתפלל להשם יתברך שאזכה גם אני להיכלל בכלל אנשי שלומנו המקיימים והולכים בדרכי ועצות רבינו הקדוש. ובעזרת השם נתראה בסיום על חושן משפט. יחד עם כלל אנשי שלומנו. המחזיקים בעצות רבינו.#